שׁטוּבָּאי

[לקיצורי דרך ליום זה, ראו ״תכננו בעצמכם״ ← ״כדאי לדעת״]

הדרך [שביל מס׳ 123] תעבור על גשר מעל ערוץ הנחל פינישבאך (Pinnisbach) ותמשיך לאורכו על כביש סוג ב׳ תוך שהיא עולה במתינות בתוך העמק לאורך כ-2 קילומטרים עד שתגיעו אל בקתה המשמשת כמסעדת הרים בשם איסנאנגרלם (Issenangeralm)- אחת מתוך שלוש בעמק זה. המשיכו בשביל בעוד אתם חוצים את הנחל פעמיים על גשרים קטנים - עדיין תוך עליה מתונה - אל המסעדה הבאה - פיניזאלם (Pinnisalm) ומשם אל בקתת המסעדה הבאה - קאראלאם (Karalm) זה המקום שבו השביל היורד מן ההר שלימינכם - אוסטליכר אלפרטום (Östlicher Elfertum) שמתנשא לגובה 2,499 מ׳ - מתחבר למסלול השטובאי. אם בחרתם לקצר דרך הרכבל, אתם תגיעו מאותו שביל היורד אל המסעדה הזו בתלילות. זו הנקודה ממנה אתם עוזבים את העמקים ואת מסעדות ההרים ועולים בתלילות אל עבר הבקתה הראשונה של המסלול - בקתת אינסברוקר (Innsbrucker Hütte). השביל, שעד עתה היה רחב וסלול יצטמצם לכדי שביל הרים כבוש. בתחילה, מיד אחרי הגשר על הנחל, תיכנסו אל תוך חורש אלפיני קטן, אבל במהרה תזגזגו החוצה ממנו על השביל ותעברו את קו העצים כקילומטר ו-150 מ׳ עליה מבקתת קאראלאם. 

מפה, השביל ימשיך ויעלה בתלילות הולכת וגוברת כשמשמאלכם מתנשאת פסגת ההר קאלקוואנד (2,564 מ׳) והדרדרות המרשימות הנשפכות ממנה. הדרך הסלולה היטב תביא אתכם בסופו של דבר אל בקתת אינסברוקר היושבת על אוכף ברכס שממנו נשקף נוף מדהים על עמק גשניץ הפרוש ממזרח. 

השביל יתחיל בטיפוס יחסית קצר אל עבר מעבר ההרים סימינגיוכל (Simmingjöchl) בגובה 2,764 מ׳ ישירות מתחת לפסגת האינרה ווטרשפיצה. זוהי עליה לא קשה במיוחד של 336 מ׳ בלבד ואם אתם בכושר טוב, תשלימו אותה בתוך כחצי שעה. במעבר ההרים שוכן בית המכס הישן ונשקף ממנו נוף מרהיב על כל הרי השטובאי. מכאן, השביל ברובו יורד בנינוחות כל הדרך אל נקודת הלינה הבאה שלכם - בקתת נירנברגר (Nürnberger Hütte). בחלקים מסויימים בירידה תעברו במעברים צרים שיצריכו שימוש בידיים ובויה פרטה הקבועה בסלע לנוחותכם אבל השביל פחות ״מרפסתי״ מיום אתמול. אחרי הירידה אל הנחל לאנגנטאלבאך תחל עליה לא תלולה אחרונה של 90 מ׳ שתוביל אתכם אל פתחה של הבקתה שלכם. 

התחילו את היום בהליכה בעקבות השילוט לכיוון בקתת זולצנאו ואחרי עליה של כ-70 מטר תגיעו לפיצול שבילים. כמו בימים הקודמים, גם כאן יש לכם הזדמנות לכבוש פסגה מקומית מיד אחרי היציאה מן הבקתה. פה מדובר בפסגת המיירישפיצה Mairspitze שאמנם מתנשא לגובה של 2,797 מ׳ ״בלבד״ אבל הנופים ממנו על כל האגמים הקרחוניים בסביבה - יוצאי דופן. אם אתם בוחרים בדרך הזו, פנו ימינה (צפונה) ועלו בשביל שיגיע אל מעבר הרים ממנו תוכלו להגיע בקלות לפסגה וחזרה אל מעבר ההרים כדי להתחבר לשביל המקורי הנמוך. במידה ולא בחרתם בטיפוס האופציונלי, המשיכו בעליה יחסית מתונה של כ-245 מ׳ עד למעבר ההרים ניידרל (Niederl) בגובה 2,680 מ׳. משם יתגלה לעיניכם נוף מרשים של שלל אגמונים קטנים ואחד האגמים היפים בטירול - הגרונאוור (Grünauersee) ירידה של כ-2 קילומטרים ו-385 מ׳ תביא אתכם ממש אל שפתו המכוסה דשא אלפיני. זה מקום נפלא לעצור בו להפסקת בראנץ׳ / קפה. הנוף פה לא ניתן לתיאור במילים האגם הקרחוני בצבע טורכיז עז יושב כמו תכשיט הקבוע בתוך טבעת הרים מרשימה כשמעליו ניתן להבחין בקרחון הענקי של ווילדר-פרייגר (Wilder-Freiger-Ferner).

המשיכו בירידה מתונה על השביל לאורך כקילומטר וחצי. קצת לפני בקתת זולצנאו, תבחינו בפיצול שבילים ושביל (מס׳ 136) הפונה שמאלה לכיוון ״האגם הכחול״ . אם אתם טיפוסים הרפתקניים במיוחד ומנוסים ויש לכם את הציוד המתאים (כולל קרמפונים לנעליים) ובעיקר אם החלטתם לחלק את היום הזה ליומיים קצרים יותר - אתם יכולים לעלות בשביל הזה שיוביל אתכם דרך הקרחון אותו ראיתם מן האגם אל אחת הפסגות הגבוהות באיזור - הווילדר פרייגר (Wilder Freiger) זו פסגה מרשימה ואיקונית בגובה 3,418 מ׳ המתנשאת מעל מפגש של שלושה קרחונים גדולים. היא קרויה באיטלקית ״צ׳ימה ליברה״ (Cima Libera - ״הפסגה החופשית״). בבקתת זולצנאו אתם יכולים בהזמנה מראש לרכוש את שירותיו של מדריך הרים מנוסה שיוביל אתכם אל הפסגה אם תנאי מזג האוויר יאפשרו זאת. שימו לב שבגבהים האלה החמצן כבר מתחיל להיות דליל ואנשים מסויימים עלולים להיות רגישים. 

אם בחרתם שלא לטפס על ההר, המשיכו אחרי עצירה לחטיפים או ארוחת צהריים קלה בבקתה והשקיפו על האגם הכחול מלמעלה בזמן שאתם מתקדמים מערבה בשביל אל עבר אגם זולצנאו (Sulzenausee). משפת האגם הזה העליה תהפוך תלולה הרבה יותר אל עבר מעבר ההרים פייליוך (peiljoch) הממתין לכם בגובה 2,672 מ׳ ומציע נופים מהממים אל האגמים והקרחונים על פניהם עברתם. מכאן רדו (בחלק מן הדרך תיעזרו בכבלים המחוברים לסלעים) אל עבר נקודת הלינה שלכם לילה - בקתת דרזדנר (Dresdner Hütte) השוכנת בליבו של אתר סקי. אבל שימו לב שכעבור כקילומטר ירידה (-260 מ׳) תגיעו לפיצול שבילים, מימינכם יש שביל העולה בחדות ימינה אל פסגתו של הגרוסה טרוגלר (Große Trögler) זהו אחד ההרים המפורסמים בשטובאי ומגובה 2,902 מטרים הוא ידוע בתור זה שמציע את הנופים היפים ביותר על האיזור. אם חילקתם את היום הזה לשניים או אם אתם מהירים ומנוסים במיוחד - זו ללא ספק פסגה מעניינת לכיבוש. 

זהו אחד הימים הארוכים בטיול אבל הוא לא קשה במיוחד.
צאו מערבה מן הבקתה וטפסו 193 מ׳ אל עבר מעבר ההרים אגשניידר (Egesennieder) בגובה 2,506 מ׳ מכאן רדו במתינות אל העמק לאורכם של כשני קילומטרים ואחרי שתחצו את ערוץ הנחל גלאמרגרובנבאך המנקז את הקרחון דאונקופף (Daunkopfferner) שלשמאלכם, תחל עליה קלה אל עבר אגם מוטרברגר (Mutterbergersee) שהוא נקודה מושלמת להפסקה קצרה או לפיקניק כי מכאן העליה הופכת לקשוחה יותר אל עבר הנקודה הכי גבוהה על המסלול היום - מעבר ההרים  גרוואגרובנידר (Grawagrubennieder). אם לא עצרתם באגם מוטרברגר יש כאן ״אגמון ניחומים״ קטן שמנקז אליו את מי הקרחון של גרוואגרובנידר עם נוף לא פחות מרהיב על כל האיזור מהגובה המסחרר של 2,881 מ׳. שימו לב שהדרך אל מעבר ההרים הזה עוברת על שביל מרפסת יחסית צר הצופה על מלון מוטרברגר בעמק למטה ושבמקטעים מסויימים לאורך השביל תיאלצו להיעזר בחבלים וכבלים הקבועים בסלע הגרניט. 

אחרי מעבר ההרים, שוב ירידה מעט תלולה המאובטחת בכבלים. חצו את הנחלים המתפצלים מהאגמון פאלבסונר (Falbsonnersee) מספר פעמים  תוך שאתם יורדים, הפעם פחות בתלילות אל עבר בקתת נויה רגנסבורגר (Neue Regensburger Hütte) השוכנת על קצהו של מפל מרשים - שהיא נקודת הלינה שלכם ללילה. 

ממעבר ההרים השביל יתפתל מטה בתחילה במתינות ואז יגיע קטע מעט תלול של טיפוס קצר (ייתכן שתצטרכו להיעזר בידיים) ומשם זוהי שוב ירידה נינוחה מאוד המציעה נופים מהממים כל הדרך עד לבקתת פרנץ-סן (Franz-Senn-Hütte) בה תבלו את הלילה.