המדריך המלא לטיול בקתות

גומיות קרמפונים הן גומיות שסביבן כרוכות ספירלות מתכת אותן ניתן להלביש בקלות על כל סוג נעל (כולל נעלי ריצת שבילים) והן משפרות בצורה משמעותית את האחיזה של הנעל על טלאי שלג שניתן לעתים למצוא במעברי ההרים הגבוהים או במורדות הצפוניים של הרים גבוהים. זהו בהחלט פריט חובה אם אתם מטיילים מתחילת העונה עד אמצעה (תלוי במסלול, חשוב לקרוא את התיאורים היומיים) אני נושא איתי כאלה בכל טיול אלפיני ליתר ביטחון לא משנה מתי בעונה כי אני אוהב לטפס יחסית גבוה ולפעמים נתקל במצבים שבהם ללא הפריט הזה ומקלות ההליכה שלי - אני לא יכול לעבור.

תחילת העונה האלפינית מוגדרת כתחילת יוני עד אמצע-סוף יולי (תלוי כמה קשה היה החורף וכמה חמים האביב והקיץ שאחריו) מדובר בפריט קל משקל שמטבעו מתקפל ונדחס בקלות בתוך תיק היום או בכיס האחורי שלו. כדי לשפר את היציבות שלכם עוד יותר - השתמשו במקלות הליכה (ראו פריט מטה). הדגם האולטימטיבי והמאוד מומלץ עם יחס האיכות / מחיר הכי טוב שאני מכיר הוא הדגם הזה של יאקטראקס _#ad אני משתמש בו שנים והוא טוב מאוד.

שימו לב- הפעילו שיקול דעת! אם טלאי השלג משופע בצורה מסוכנת ולמעשה חוסם ״שביל מרפסת״ עדיף לא להסתכן בהחלקה ולמצוא דרך אלטרנטיבית. בכל מקרה, אם ישנה סכנה כזו על השביל - שומר הבקתה בדרך כלל יציין זאת (כדאי תמיד לשאול בצורה אקטיבית - ״האם ישנם טלאי שלג לא עבירים בדרך המסומנת?״ ) ויציע לכם דרך מעבר אחרת.

בשילוב עם גומיות קרמפונים, מקלות ההליכה הם הנשק הכי טוב שלכם נגד טלאי שלג שעלולים לעכב ולהפריע להתקדמות שלכם במסלול. הם מעניקים יציבות יתרה על שלג וקרח שעלולים להקרות על דרכם בעיקר בתחילת העונה. (הפעילו תמיד שיקול דעת ותמיד בדקו עם שומרי הבקתה שמכירים את המסלול טוב אם הטלאים על השביל עבירים או אם צריך לשקול דרך אלטרנטיבית!).

מבחינתי מדובר בפריט חובה בכל מקרה ומצב. אני לא יכול לדמיין טרק אלפיני בלעדיהם (אני יודע שיש אנשים שלא אוהבים) בשימוש נכון, מקלות ההליכה מאפשרים הורדה משמעותית של העומס מן הברכיים שלכם בשעת הירידה ומאפשרים להעביר חלק ממאמץ העלייה אל הזרועות ובכך לגרום לכם להיות עייפים פחות במהלך ההליכה או להרגיש שאתם ״נופלים מהרגליים״. הם מאוד מאוד פרקטיים במעבר מעל גופי מים קטנים (נחלים, יובלים או נהרות עם אבני דריכה) הם משפרים את שיווי המשקל שלכם על השביל ומצמצמים בצורה דרסטית את האפשרות לפגיעה, נפילה, עיקום כף רגל, נקעים וכו׳.

כדאי להשקיע במקלות הליכה מאיכות טובה. לי יש זוג שמשמש אותי כבר קרוב לעשור בצורה נאמנה ולגמרי החזיר את ההשקעה עליו פי כמה וכמה. אם אתם מטיילים ממש המון, כדאי לכם להשקיע במקלות מקרבון אבל אם אתם מטיילים רק מספר פעמים מצומצם בשנה, זוג מקלות הליכה איכותיים ועמידים מאלומיניום - לגמרי יעשו את העבודה. אני אישית חסיד גדול של החברה הגרמנית המצויינת לקי (Leki) והדגם שאני ממליץ עליו הוא הורסיה הזולה יותר של דגם הקרבון שיש לי - דגם מקאלו טרקינג טלסקופי _#ad- יש להם רצועת אבטוח מתכווננת בקלות מאוד נוחה ונעימה (זה כעין סרט שנח על מפרקי הידיים ושומר שהמקל לא יעוף בטעות וגם מאפשר אחיזה משופרת ונעימה) ויש להם מאחזי ספוג מוקצף קשיח שעובדים מצויין גם בחום כשכף היד מזיעה וגם עם כפפות. מה שמייחד את דגם הטרקינג ביחס למקלות הליכה רגילים זו העובדה שהמאחזים ארוכים במיוחד, מה שמאפשר להתמודד ביעילות וקלות עם עליות תלולות על ידי אחיזה נמוכה יותר של המקל ו״קיצורו״ במספר סנטימטרים מבלי שתצטרכו להתעסק עם החבקים. - פרקטי מאוד. זהו דגם מאוד מוצלח ופופולרי של לקי ולעתים קרובות הוא אוזל ולכן אני ממליץ לכם על דגם נוסף - לגאסי לייט טרקינג_#ad שהוא דגם פשוט יותר וקצת יותר זול (בלי מאחזים ארוכים).

בכל מקרה, לא משנה אילו מקלות הליכה אתם בוחרים, לכו תמיד על הדגמים הטלסקופיים עם חבקי הלפיתה המתכווננים. אלו הדגמים הכי עמידים וחזקים ואלו שלא יכזיבו אתכם פתאום ויתקפלו באמצע מעבר על אבני דריכה בתוך זרם נהר.

דגם מקאלו טרקינג טלסקופי. מאחזים ארוכים במיוחד שמאפשרים תפיסה ״נמוכה״ להתמודדות עם עליה תלולה

נעליים הן עניין אישי לכל אחד. [יהיה פוסט מפורט בעתיד הקרוב] ההמלצה האישית שלי (וככה אני מטייל כבר יותר מעשור) - אלא אם כן אתם מתכוונים לעשות טיול שכולל הליכה על קרחונים ומצריך נעליים עם סוליה קשיחה שצריכות להתחבר לקרמפונים שיספק לכם מדריך מומחה - אל תשקיעו את הכסף בנעלי טיולים גבוהות וכבדות. זה עלול להשמע לכם מוזר או קאונטר-אינטואיטיבי אבל דעו לכם שיש היום קטגוריית נעלי טיולים קלות שבנויות רשמית לטרייל ראנינג (ריצת שבילים) ותאמינו לי, זה עולם אחר לטייל איתן. חוץ מהעובדה שהן שוקלות מאות אחדות של גרמים (לעומת קילו וחצי ויותר לכל נעל במקרה של נעלי טיולים ״מסורתיות״) יש להן עוד מספר יתרונות:

• לא צריך ״לשבור״ [break] אותן במשך שבועות לפני הטיול (רצוי שלושה). כמו נעלי טיולים מסורתיות. כלומר לא צריך להרגיל את הנעל לרגל (ולהפך) תהליך שלא תמיד יש עבורו זמן (ומי שלא יעשה אותו יסבול קשות על המסלול)
• יש להן אחיזת שטח מצויינת. הן נועדו במקור לריצת שטח בתנאים מאוד קשים אחיזת השטח שלהן היא בדרך כלל אוברקיל רציני למטרות הליכה בלבד (מה שאתם עושים)
• הן נוחות מאוד ונעימות לנעילה והן גם ״משלפחות״ (כלומר יוצרות שלפוחיות) הרבה הרבה פחות מנעלי טיולים רגילות
• הן מפחיתות בצורה דרסטית את הסיכון בנקע שנוצר מדריכה לא נכונה ו״התעקמות״ של הקרסול ב-90 מעלות ביחס למדרך (דבר שקורה המון עם נעלי טיולים כבדות בעיקר בסוף היום כשהרגל כבר עייפה מאוד) נעל גבוהה רק מגבירה את האפקט הזה ובדרך כלל פוגעת ממש בכף הרגל.
• הן מעייפות את הרגליים הרבה הרבה פחות.

נשאלת תמיד השאלה - האם לקחת נעליים עמידות למים או לא. וגם פה אני אולי אפתיע אתכם (בניגוד למה שרוב המוכרים בחנויות ינסו להפחיד אתכם לגביו ולדחוף לכם) - עדיף לכם נעל עם מקסימום רשת ומינימום עמידות למים (ממברנת גורטקס ודומיה) גם האטימות למים הופכת את הנעל ליותר כבדה וגם, בדרך כלל - העמידות הזו זמנית מאוד וברגע שהמים יכנסו לתוך הנעל - כמו שהיה להם קשה להכנס - ככה יהיה להם קשה לצאת. לנעליים כאלה לוקח המוןןן זמן להתייבש. אני מאמין בגישת easy come easy go - נעל שמים נכנסים אליה בקלות - מים גם יוצאים ממנה בקלות. ועדיף לכם לתת לכפות הרגליים שלכם להרטב ולהתייבש מהר (עוד הסברים בפריט הבא - גרביים) ולהשתמש בשיטת ״ההפסקה הסקוטית״ מאשר לנסות לנצח ב״ברוכים הבאים לשעשועון כמה זמן נצליח למנוע ממים להכנס לנעל עד שלא נצליח להוציא אותם״.

כאמור - נעליים הן דבר אישי לחלוטין. אתם יכולים בהחלט לא לשמוע בעצתי ולקנות נעלי טיולים כבדות ואטומות למים. אני לא מתערב לכם. רק מנסה לחלוק אתכם מנסיוני (ונסיונם של מטיילים מקצועיים אחרים שרובם המוחלט עושה בדיוק כמוני).

לגבי המלצות: נעל ריצת השבילים שאני משתמש בה כבר שנים ומאוד נאמן לכל דגם חדש שלה שיוצא היא הנורת׳ פייס וקטיב אנדוריס 4 _#ad (אני משתמש בה מאז אנדוריס 2 וחציתי עם הדגם הזה את סקוטלנד 3 פעמים בלי שום בעיה) היא נוחה בטירוף, יש לה סוליה ייחודית שמרגישה כאילו היא ״דוחפת״ אתכם קדימה. כיוון שהיא רובה רשת (עמידה מאוד) היא מתייבשת במהירות עצומה (פחות משעתיים בד״כ) והיא הנעל הכי פחות משלפחת שאני מכיר (דיס-המלצה חזקה לנעלי ריצת השבילים הפופולרית ״לה ספורטיבה״ שלדעתי משלפחת בטירוף).

נורת׳ פייס וקטיב אנדוריס 4 - הנעל האהובה עליי

עוד נעלי ריצת שבילים בהן השתמשתי לטרקים ארוכים מאוד (300-400 קילומטר ויותר) והן טובות מאוד הן אינובאייט מאדטאלון _#ad - נעליים עם אחיזת שביל מטורפת לחלוטין וגם נוחות ממש. את נורת׳ פייס וקטיב אנדוריס 4 לא תמיד קל למצוא (גם לא באמזון) ולכן אינובייט הן הנקסט בסט ת׳ינג. לכו עליה בעיניים עצומות. (לעוד דגמים של אינובייט_#ad)

אינובאייט מאדטאלון - אפשר לראות עליה מיד כמה טובה היא באחיזת שטח. לכו עליה בעיניים עצומות אם אתם לא מוצאים נורת׳ פייס

עוד דגם של נעל שהשתמשתי ואהבתי היא סאלומון ספידקרוס פיק _#ad(שנפוצה גם בארץ) אני קצת פחות מתחבר אליה כי היא צרה מאוד במרכז כף הרגל לטעמי (יש אנשים שאוהבים) אבל זו חברה צרפתית מצויינת שיודעת מה היא עושה וגם איתה אף פעם לא חטפתי שלפוחיות. שימו לב שאתם לא קונים את גרסת הגורטקס.

סאלמון ספידקרוס פיק - נעל מצויינת למי שמעדיף נעל צרה

אם אתם בכל זאת מתעקשים על נעלי טיולים ״מסורתיות״ וכבדות. אז לדעתי המלכה של התחום (וגם בהחלט הנעל הכי נוחה by-far מכל אלו שניסיתי ולצערי ניסיתי הרבה) היא חברת מאמוט השוויצרית. הדגם שאני הכי ממליץ עליו (בלב כבד) הוא המרקורי 4_#ad היא טנק בלתי חדיר ותוכלו להשתמש בה במשך שנים רבות אחרי ש״תשברו״ אותה. (החיסרון היחידי של נעלי טרייל-ראנינג הוא שהן ״מחזיקות״ רק כ-500 קילומטר עד שהן מתחילות לאבד מאחיזת השביל שלהן ואז מומלץ להשתמש בהן רק כנעלי יומיום עירוניות עד שיחזירו את נשמתן לשטן)

המרקורי 4 של מאמוט - אם אתם מרגישים שאתם חייבים טנק - לכו על טנק שוויצרי

טוב, כאן זה הולך להיות הרבה יותר פשוט ובצורה משמעותית. אם יש משהו שאני מתעקש עליו אחרי שנים ארוכות מאוד של ניסוי וטעייה זה הגרביים הפשוט מצויינים של דארן טאף (Darn Tought) מוורמונט. לצערי אין לי מניות בחברה הזו (אבל מאוד מאוד הייתי רוצה שיהיו לי כי כל המוצרים שלהם והמיינדסט של החברה הזו - פנומנליים). גם זה צריך לקבל פוסט נפרד (ויקבל) על קצה המזלג, הגרביים שלהם עשויים (גרביים זה זכר...) עם אחוז גבוה של צמר מרינו. הם מתייבשים סופר-דופר מהר, הם עמידים בצורה לא רגילה, הם מרופדים כך שהם מונעים שלפוחיות באיזורים הכי מועדים לפורענות, הם לא מסריחים בכלל (היוש שוב, צמר מרינו פלאי) ואם כל זה לא מספיק לכם אז יש עליהם אחריות לכל החיים. על גרביים!! חברה מטורפת.

יש הרבה מאוד דגמים מכל סוג ומין. גם לנשים וגם לגברים. יש להם גם עיצובים יפים מאוד (לדעתי). אני הכי אוהב את הדגם היפיפה הזה שבתמונה_#ad ויש אותו גם בדגם דומה לנשים_#ad

דארן טאף - גרביים ברמה אחרת לגמרי ממה שאתם מכירים

לא מדובר בגרביים זולים. זה בטוח, אבל אתם לא תצטרכו לקנות יותר משני זוגות והם יספיקו לכם מעכשיו ועד הקבר. גרביים מפנקים ברמה אחרת ומתאימים בהחלט גם להסתובב איתם בדירה בישראל בימי חורף קרים. בגלל שהם ממש ממש לא מסריחים, עם שני זוגות, בטרק של עד שבוע ככה, אתם יכולים לגמרי להסתובב מבלי לכבס אותם בכלל (אם לא הרטבתם את כפות הרגליים על השביל - הרווחתם) אני לא אספר לאף אחד אם אתם לא תספרו. מה שקורה בבקתה נשאר בבקתה. הם באמת לא מסריחים באופן ממש מחשיד. כיף חיים.

אם במקרה כן יצא לכם להרטיב אותם על המסלול בגלל גשם או נחל שחייבים לחצות עם נעליים אז אני חוזר ומזכיר את עניין ה״הפסקה הסקוטית״ שתשמור לכם על הרגליים מכל משמר ושלפוחיות. גרבי דארן טאף יפתיעו אתכם בכמה מהר הם מתייבשים על מקלות ההליכה. לפעמים מספיקה חצי שעה וקצת רוח.

כותנה היא האויב המושבע שלכם. אל, פשוט אל תצאו לטרק עם תחתוני כותנה, לא משנה כמה איכותית היא. היא סופגת זיעה בקלות, נוטה להסריח וגורמת לשפשפות. אם אין לכם עדיין, רכשו תחתוני מיקרופייבר טובים. הם קלי משקל, מנדפים, מתייבשים בקלות, נעימים על העור ולא גורמים לשפשפות או נוטים להסריח. אתם בהחלט לא צריכים יותר משני זוגות - זוג אחד עליכם וזוג אחד נקי. אחרי המקלחת, אתם מכבסים ביד את התחתונים ואת שכבת הבסיס שאיתה הלכתם (5 דקות עבודה) סוחטים היטב, תולים לייבוש בחדר הייבוש ואוספים יבש ונקי תוך שעה-שעתיים (תלוי כמה החדר חם). סה טו. אני ממליץ על תחתוני מיקרופייבר של יוניקלו, אבל גם תחתוני הבמבוק הזולים של במבו קול_#ad עושים עבודה מצויינת, נעימים מאוד, מונעים שפשפת ומתייבשים מהר מאוד.

אתם לא צריכים יותר מזוג מכנסיים אחד. המכנסיים צריכים להיות מנדפים, אווריריים ורצוי עם טיפול DWR שדוחה מים עד רמה מסויימת. הדגם הפופולרי והזול יחסית עליו אני ממליץ הוא הסילבר רידג׳ קונברטיבל של קולומביה - דגם לנשים | דגם לגברים_#ad - זהו דגם עם מכנס ניתק (ניתן להפוך אותו למכנסיים קצרים כשחם) והוא עשוי מאריג נמתח (חשוב כשאתם מטפסים על בולדרים!) שגם מגן מפני קרינת UV כמו קרם הגנה עם מקדם UPF 50. עוד יתרון שיש לדגם הזה הוא ריבוי הכיסים הנוחים מאוד שזו תמיד ברכה על המסלול כשצריך להשתמש בסמארטפון / מפה / פילטר מים או כל דבר אחר שצריך במיידי ולא רוצים להכניס ולהוציא מהתיק כל הזמן. המכנסיים האלה מתייבשים מהר מאוד כך שאם במקרה הם מתלכלכים לכם על המסלול ואתם צריכים לכבס אותם בבקתה לא ייקח להם יותר מדי זמן להתייבש (בבקתה רוב האנשים מסתובבים בטייץ או גטקעס גם ככה). הם באים עם חגורה מתכווננת בילט-אין.

שכבת הבסיס היא שכבת הביגוד היחידה שאמורה לבוא במגע ישיר עם העור שלכם. מדובר בדרך כלל בחולצה טכנית מנדפת - זוהי חולצה שבדרך כלל עשויה מחומרים סינטיים או מצמר מרינו או משילוב בין חומרים סינתטיים וצמר מרינו. צמר מרינו הוא צמר דק מאוד, קל משקל, גמיש, מנדף זיעה, מחמם כשקר ומקרר כשחם. הוא לא ״מגרד״ כמו צמר של הסוודרים שהסבתא שלכם היתה סורגת לכם. תחשבו יותר לכיוון של גרביים דקים ונעימים. ואחת התכונות הכי מרשימות שלו היא שהוא לא ״מסריח״ גם אחרי ימים ארוכים של שימוש. ברמה שאפשר ללבוש מוצרים מצמר מרינו במשך 5-3 ימים מבלי לשטוף אותם אפילו פעם אחת והם לא יריחו רע. כיוון שהצמר הפלאי הזה הוא חומר גלם יקר (מפיקים אותו מכבשים מסוג מרינו שחיות באוסטרליה וניו-זילנד בעיקר) רוב שכבות הבסיס מיוצרות מחומרים סינטתיים (בעיקר פוליאסטר וניילון) אבל יש כאמור גם מוצרים שמשלבים בין הסיבים הסינטתיים גם צמר מרינו כדי להנות מהטוב שבכל העולמות. חולצות בסיס מחומר סינטתי בדרך כלל מנדפות קצת יותר מצמר מרינו והן גם עמידות יותר ממנו. ישנם מספר איכויות בצמר מרינו והצמר הכי איכותי (גם הכי יקר) בדרך כלל גם עמיד מאוד אבל לא עמיד כמו חולצות סינתטיות. זה גם צמר שבשימוש נכון - לעולם לא ״יתפצקץ״ (כלומר לא יווצרו עליו הפצקצים או הבונגלכים הקטנים האלה שנוצרים לפעמים על צמר).

אני ממליץ על שכבת הבסיס המצויינת של מרינו טק - דגם לגברים | דגם לנשים_#ad - אלא אם כן אתם מאוד רגישים לקור, השכבה של ה165 גר׳ למ״ר תספיק לכם בהחלט. עדיף שרוולים ארוכים, גם כי ניתן להפשיל אותם בקלות אם רוצים, גם בגלל שהשכבה מאוד מנדפת (ולא יהיה לכם חם אם תלבשו רק אותה לפי ״שיטת הבצל״)

שכבת האמצע (״מיד״ - mid) היא שכבה שנועדה לספק לכם חימום בעיקר במצב תנועה מבלי שהחום יהיה אינטנסיבי מדי. היא חייבת להיות מנדפת אף היא כדי שהזיעה שלכם לא ״תיכלא״ בה כשהיא עוברת דרך שכבת הבסיס. חשוב להתעכב רגע על הקטע של זיעה - זיעה ״רטובה״ נוצרת כתוצאה ממאמץ רציני וממושך אבל רוב הזיעה שנידפת מכם, דרך שכבות מנדפות - מתנדפת בצורה של אד. הביגוד הטכני נועד לדאוג לכך שתרגישו בזיעה כמה שפחות, כלומר, שהיא תצטבר הרבה פחות בצורת ״מים״ מאשר אם הייתם לובשים כותנה או משהו מנדף הרבה פחות. שכבת המיד היא בעצם ה״מחמם המרכזי״ שלכם בתנועה תחת מזג אוויר קר. בדרך כלל השכבה הזו עשויה מפליס (polar fleece) - יש כאלה שמבטאים את זה ״פליז״ שהוא בעצם פוליאסטר מעובה קל משקל ומנדף.

שכבת מיד פופולארית, נעימה ואפקטיבית היא שכבת המיד של קולומביה - דגם לנשים | דגם לגברים _#ad- היא קיימת במספר לא מבוטל של מידות וצבעים לפי טעמכם.

מדובר בכעין מעיל פוך קל משקל ללא שרוולים שנדחס בקלות ולא תופס הרבה מקום בתיק. הפונקציה שלו היא לשמור על חום הגוף שלכם במנוחה (אין צורך להשתמש בו כשאתם בתנועה על המסלול כי אתם פשוט תמותו מחום. זה פריט נוח מאוד גם כדי לשהות על הדק של הבקתה אחרי שהשמש שוקעת. האינסטינקט צריך להיות - ברגע שעוצרים - שמים את הפוך כדי לא לאבד חום גוף ולהתקרר. לעוד פרטים על השכבה החשובה הזו בשיטת הבצל: קראו פה. הדגמים האהובים עליי הם האולטראלייט של יוניקלו אבל יש גם דגם זול, מחמם ומוצלח מאוד_#ad שנדחס לכדי כלום ושום דבר (ראו תמונה) של חברת הביגוד הטכני טאקוואסן שאפשר לקנות באמזון.

הממברנה היא בעצם השכבה הכי טכנית ב״שיטת הבצל״ מדובר במעיל רוח וגשם דק (בדגש על דק - כלומר, ללא כל בטנה, ריפוד או שכבת חימום!) זו גם השכבה שתעלה הכי הרבה מבין כל השכבות כי התפקיד שלה מורכב: היא אמורה להגן עליכם מהאלמנטים (רוח וגשם בעיקר) ובו זמנית - להוציא החוצה את כל אדי הזיעה שמגיעים מן העור שלכם דרך שכבת הבסיס ושכבת האמצע (מיד) כשאתם במצב תנועה. ברמה המיקרוסקופית הממברנה פועלת כמו מין שסתום מתוחכם שמאפשר יצאת אדי מים מן הפנים כלפי חוץ אבל לא מאפשר (עד רמה מסויימת) כניסה של מים מן החוץ אל השכבות שמתחת לממברנה והגוף שלכם.

כיוון שאתם לא יכולים לחזות את מזג האוויר בהרים בזמן הטיול שלכם, וכיוון שתופעת ״סופות אחר הצהריים״ היא תופעה ידועה וגם בגלל שאתם הולכים כנראה להגיע למעברי הרים גבוהים וקרים מאוד שבהם בד״כ יש רוח חזקה ומקפיאה - אתם חייבים לצאת לטיול בקתות עם ממברנה. שימו לב! לצאת בלי הפריט הזה זו סכנת חיים פשוטה כמשמעה. אני ממליץ להשקיע בממברנה טובה שתשמש אתכם במשך שנים רבות וטיולים רבים ומהנים. אבל אם זו הפעם הראשונה שלכם בטיול בקתות ואתם עדיין לא בטוחים שזה סוג טיול שיימצא חן בעיניכם - אתם יכולים בהחלט לרכוש ממברנה פחות איכותית (כלומר - פחות מנדפת מה שיהפוך אותה לפחות נוחה ונעימה לשימוש ממושך אבל היא ״תעשה את העבודה״ ותגן עליכם מרוח וגשם) אני אתן פה שלוש דרגות מחיר ואיכות:

ממברנה בדרגת האיכות הכי גבוהה: דגם טריליין לייט הארדשל של חברת מאמוט השוויצרית. - דגם נשים | דגם גברים_#ad - בטופ של הקטגוריה. ממברנה מנדפת מאוד, ארגונומית, עמידה, בטוחה ויעילה שמתקפלת לכלום ושום דבר ולא תופסת הרבה מקום בתיק. מן הקלות שבקטגוריה הגבוהה. זה פריט שיילך אתכם שנים רבות וישרת אתכם נאמנה וייתן מענה מצויין ולאורך זמן לא משנה כמה סוער בחוץ.

ממברנה בדרג ביניים: הדגמים אדן לנשים ודאבלינר לגברים_#ad של החברה הנורווגית האיכותית הלי האנסן. הממברנות האלה יעשו את העבודה והעיצוב שלהן טוב מאוד אבל הן פחות מנדפות ופחות עמידות מהממברנות של מאמוט או נורת׳ פייס שלהם יש טכנולוגיה ייחודית. הן טיפה יותר ״אופנתיות״ מהממברנות האחרות.

ממברנה זולה אם אתם על תקציב מוגבל - דגם גברים | דגם נשים_#ad - של פרוג טוג האמריקאית. פה מדובר בעצם ב״חליפת גשם״ - מעיל + מכנסיים (אתם לא חייבים להביא את המכנסיים) זוהי ממברה מאוד דקה וקלת משקל אבל היא גם מאוד לא מנדפת. כלומר אתם מהר מאוד תזיעו בתוכה מה שלא הולך להיות כיף גדול במקרה ויתפוס אתכם גשם רציני במהלך ההליכה (או אם אתם צריכים ללכת ביום גשום במשך כמה שעות עם ״זרזיפים״ קלים) אבל היא תגן עליכם מרוח ומקור כמו הממברנות האחרות - למשך זמן מוגבל. עוד חיסרון שלה הוא שהיא נשחקת מהר, בעיקר באיזורי החיכוך (היכן שעוברות רצועות התרמיל שלכם למשל). כלומר אחרי 2-3 טיולים כבר היא תחסום פחות גשם ורוח בצורה משמעותית ותאלצו להעיף אותה לפח ולרכוש ממברנה חדשה.

פריט חשוב מאוד בעיקר לכל מי שמטייל בגובה עם מקלות הליכה. בראשי ההרים ומבעברים (״פאסים״) הרבה פעמים יש רוח מקפיאה וחזקה זה אחד הפריטים שאתם ממש ממש תצטערו אם לא תביאו אתכם. אחד הדברים הכי גרועים שיכולים לקרות לכם זה כפות ידיים ואצבעות חשופות בזמן גשם ורוח קרה כשאתם צריכים ללפות מקלות הליכה או שרשרת קפואה שתעזור לכם לשמור על שיווי משקל בשביל צר. תמיד יש איזה מישהו במסלול שתראו עם זוג גרבי צמר על הידיים כי הוא לא חשב על זה. אל תהיו המישהו הזה. זה סיוט. שני הפקטורים הכי חשובים בכפפות טרקים הם אחיזה (grip) טובה על משטחים חלקים (כמו כבלים ושרשראות בשבילי מרפסת שעלולים להיות רטובים מהגשם) ועמידות מסויימת (גם אם חלקית) לגשם ורוח. הרוח היא באמת הפקטור הבעייתי והמקפיא ואם הידיים שלכם רטובות זה כבר עלול להיות מסוכן ואתם עלולים לקבל כוויות קור.

הכפפות שאני ממליץ עליהן הן כפפות מדגם אנמר אולטרא-גריפ_#ad (כפפות יוניסקס לגברים ונשים, יש גדלים שונים) של חברת סילסקינז הבריטית שמתספקת בין היתר יחידות עילית בצבא הבריטי. האריג ממנו הן עשויות עמיד ודוחה מים (פטנט שלהם) ויש להם פאטרן סיליקון מוטמע בתוך כף היד שמשפר בצורה משמעותית אחיזה במשטחים גם אם הם רטובים או חלקים. זה חשוב מאין כמוהו. בונוס נחמד נוסף הוא העובדה שיש חומר דמוי-עור בקצה של האצבעות והאגודלים שמאפשר שימוש בסמארטפון מבלי שתצטרכו להוריד אותן (טוב כשקפוא ממש וצריך לנווט).

זה פריט חובה חובה חובה. עולה גרושים_#ad, שוקל כמעט כלום ומציל חיים. אם חלילה תיקלעו למצב חירום אמיתי השמיכה הזו יכולה להיות ההבדל בין לשרוד לבין לחדול. אל תזלזלו בפריט הזה בשום אופן. אצלי בתרמיל יש תמיד לפחות אחת (כל מטייל, לא משנה באיזה גיל, צריך שתהיה לו אחת בתרמיל). השמיכה הזו יכולה לשמר את חום הגוף שלכם במקרה של קור קיצוני או סופה חזקה ופתאומית. היא יכולה לשמש גם כמחסה נוסף מפני הגשם כיוון שהיא אטומה לחלוטין למים.

אתם בהחלט לא צריכים תרמיל יום גדול מ-30 ליטר לטיול בקתות. באמת. מעל לגודל הזה זו תהיה הגזמה (ואנשים נוטים ״למלא״ תיקים גדולים בפריטים שלא צריך). אני אישית יוצא לטיול בקתות עם תיק של 15 ליטר, ואם תצמדו לרשימת הציוד שכאן על כל הטיפים והשטיקים שלה, תגלו שגם אתם לא צריכים יותר מזה. ההמלצה שלי כאן היא להשתמש בתיקים הממש מעולים של אחת משתי החברות השוויצריות אקספד (Exped) או מאמוט (Mammut). השוויצרים מורגלים ממש בטיולי בקתות ואני מוצא את תרמילי היום שלהם מותאמים בצורה מושלמת. הם נוטים להיות יותר צרים וארוכים מאשר רחבים ושמנים. וזה ממש ממש מעולה לכל מיני מצבים של ויה פרטה או מעברים צרים או שבילי מרפסת שבהם אתם עלולים להתקל. בנוסף, אין להם את כל הפיצ׳פקעסים המיותרים האלה, כל מיני חוטים, קליפסים ושטויות שמיתדלדלים להם מהצדדים שחברות התרמילים האמריקאיות מאוד מחבבות משום מה - והם נוטים להתקע ולהתפס בכל מיני מקומות ברגעים הכי לא מתאימים. התרמילים השוויצריים האלה שאני ממליץ עליהם גם אטומים למים בילט-אין (כלומר עשויים מחומר אטום למים) או מכילים כיסוי גשם אינטגרטיבי נשלף במהירות. אתם לא תצטרכו לדאוג שמא נרטבים לכם הדרכונים בכל גשם מזדמן. הם ארגונומיים מאוד ובגלל שהם כאלה איכותיים ומעוצבים ״שוויצרית״ הם גם ישמשו אתכם ביומיום בארץ. כיף להסתובב איתם.

שני דגמים שאני ממליץ עליהם מאוד:

מאמוט דוקאן 26 ליטר (Mammut Ducan 26) _#ad שהוא תיק יוניסקס יפיפה ופרקטי עם כיסי צד לבקבוקי מים קטנים וכיס גב שאליו ניתן לדחוף בקלות את מעיל הגשם הקל (ממברנה) הגודל שלו פרפקט לבקתה וניתן לאפסן אותו בקלות. תראו איזה חתיך (יש בכמה צבעים אבל זה הכי יפה לדעתי)

ואקספד טייפון 25 ליטר (Exped Typhoon 25)_#ad שהוא תרמיל שכולו עשוי מחומר אטום למים לחלוטין ובניגוד לתיק של מאמוט הוא אפילו יותר מינימליסטי ולא מכיל כיס גב. זה תיק רולטופ (rolltop) שזה אומר שאת הקצה שלו אתם מגלגלים וסוגרים עם קליפס ככה שאפילו לא טיפת מים לא תוכל לחדור אליו. אבל גם לו יש כיסי צד לבקבוקי מים קטנים.

שניהם תיקים באיכות שוויצרית ללא פשרות שישארו אתכם וישרתו אתכם נאמנה במשך שנים רבות בהמון טיולי בקתות מענגים.

פילטר מים הוא ברכה ענקית בטיולי בקתות בהרים - ברוב המסלולים ברוב העונה תהיה לכם גישה למים זורמים - יובלים, נהרות, אגמים מעיינות וכו׳. אין שום צורך לסחוב ליטרים רבים של מים. מספיקים 2-4 בקבוקים של ליטר וחצי (תלוי במסלול) שממלאים לפי הצורך בעזרת הפילטר כל פעם שרואים מים זמינים על המסלול.

הגולדן סטנדרט של פילטר המים הוא פילטר המים של סוייר _#ad- כל מה שצריך לעשות זה למלא את השקית במים, להבריג את ראש הפילטור ופשוט ללחוץ על השקית כדי להוציא את המים נקיים מהצד השני של הפילטר. קל לתפעול, אריזה ואכסון. קל גם לניקוי בסוף הטרק.

העניין הוא שבסוייר משלמים קצת אקסטרה על המותג והשם אבל יש גם גרסה זולה יותר, של פלטיפוס _#ad שהוא לדעתי פילטר מצויין לא פחות. השתמשתי בו רבות הוא מעולם לא הכזיב והוא גם קצת יותר קל משקל מהסוייר.

במקביל: דיס המלצה חזקה: פילטר המים של MSR עם הצינורית שאיבה. נסתם, נתקע, עובד טוב מספר נמוך של פעמים ואז הזרם נחלש בצורה משמעותית, מצריך הרבה ״עבודת יד״ כדי להשתמש בו. להתרחק.

פריט חובה ללינה בבקתות. ישנן בקתות שבהן ניתן לרכוש או לשכור ליינרים אבל מומלץ מאוד להביא אחד משלכם. הליינר הוא בעצם המצעים שלכם בבקתה. בבקתות מספקים לכם מזרן, שמיכה וכרית אבל לא מספקים לכם מצעים מסיבה פשוטה - לא ריאלי עבור שומר הבקתה והצוות המצומצם שלו להתעסק עם כביסה של עשרות מצעים ביום. זה מצריך הרבה אנרגיה, מים, חומרי ניקוי וזמן. הליינרים המוצעים בבקתות עבור אלו שלא הביאו איתם הם בד״כ לא מאוד נעימים או עשויים נייר סינטתי קשיח (כמו טייבק) עדיף לכם להשקיע את מעט הכסף שצריך עבור ליינר טוב שיכול לשמש אתכם לשנים רבות בטיולי בקתות. רוב הליינרים הטובים עשויים ממשי דק או סיב סינטתי נושם. הם קלי משקל, נדחסים לכלום ושום דבר ולכן לא תופסים הרבה מקום בתיק.

ליינר בד״כ נראה כמו שק שינה דק מאוד ופשוט. הליינרים הקצת יותר טובים מכילים כעין ״חצי כיסים״ - קפל אחד שאליו אתם מכניסים את הכרית וקפל נוסף שנועד להתפס על השמיכה. ככה אתם יכולים לישון בנוחות כמו בתוך מצעים אמיתיים מבלי שתבואו במגע עם השמיכות, הכריות והמזרנים המסופקים לכם. את הליינר ניתן לכבס ולייבש בקלות אבל אתם באמת שלא צריכים לכבס אותו במהלך הטיול אם אתם ישנים 3-6 לילות בבקתות.

אני לא ממליץ על הליינר של דקטלון. בעבר היה להם ליינר מצויין, קל משקל ממשי אבל כיום הם החליפו לדגם של ליינר כבד פי 2, שעולה בארץ כ-20 ש״ח יותר ממה שהוא עולה בדקטלון צרפת והחומר לא מאוד נעים למגע וקצת ״משפשף״.

שני דגמים מומלצים - שניהם של חברת פרילקסי שמתמחה בליינרים, הדגם ה״מפנק״ של פרילקסי _#ad- מאוד נעים וזול, נדחס יפה, לא תופס הרבה מקום בתרמיל ויש לו גם גרסה זוגית מאוד פרקטית ונוחה אם אתם מטיילים בזוג. עוד פיצ׳ר נחמד זה הרוכסן הכפול שמאפשר לישון איתו במוד יותר ״מאוורר״ במידה וחם לכם בדורמיוטורי.

יש גם דגם פרילקסי אולטראלייט _#ad שהוא אמנם נעים כמו הדגם הסטנדרטי אבל אין לו את הרוכסנים והוא שוקל עוד פחות ונדחס עוד יותר לכלום ושום דבר. זה הדגם שבד״כ הכי נפוץ בבקתות.

ליינר של פרילקסי. נוח, נעים עם רוכסן איוורור נוסף. יש גם גרסה זוגית

ברוב המוחלט של הבקתות יש ״כיבוי אורות״ בשעה 22:00 וזה אומר שבעצם מחשיכים את הדורמיטורי (ולפעמים את שאר הבקתה עצמה, תלוי בגודל) מה שאומר שהחל מאותה שעה כל ההתנהלות היא בד״כ עם פנסי ראש בלבד. חשוב שיהיה לכם פנס ראש טוב גם למקרה חירום בשטח (במידה ומתרחש בלת״מ שגורם לכם חס וחלילה להשאר בשטח אחרי שעות החשכה) עוד דבר חשוב לזכור - ברבות מן הבקתות השירותים ממוקמים מחוץ למבנה המרכזי ולכן זה אומר יציאה החוצה בחושך. לפעמים בתנאי ערפל ולחות גבוהה. בשרותים עצמם, לרוב אין אור (ראו תאור תחת ״מבנה טיפוסי של בקתת הרים מאויישת) - כדי להגן מפני זבובים וחרקים אחרים.

כל פנס ראש יעשה את העבודה אבל בגלל נסיון עבר מר (דגמים זולים שהכזיבו) אני משתמש היום אך ורק בפנסי ראש שהוכיחו את עצמם. הדגם שאני מוצא הכי מותאם לצרכי טיולים וטרקים ושהייה בבקתה הוא טיקה 350 של פצל _#ad זה דגם עמיד בפני מים (חשוב במקרה ואתם נמצאים בסביבה לחה כמו ערפל, או במקרה של סערה אלפינית) ויש לו גם פונקציה של אור אדום שהיא די הסטנדרט והאטיקט בדורמיטורי - אור אדום מאפשר לכם לראות היטב בתנאי חשכה והוא לא חזק ועוצמתי כך שיגרום לאנשים סביבכם להתעורר אם אתם קמים לשרותים באמצע הלילה. הוא גם חסכוני מאוד בסוללה. יש לפנס הראש הזה גם פונקציה של אור חזק מאוד (350 לומן) שמתאים למקרה שבו נתקעתם בחוץ בלילה ואתם צריכים להמשיך בדרך אל מחסה או בקתה (בתנאי גשם חזק - עוזר מאוד) ויש גם פונקציית פליקר שמעולה במקרה ואתם הולכים בשעות בין הערביים על כביש שעליו עוברות מכוניות (חובשים במקרה הזה את פנס הראש אל הכיוון שממנו מגיעה התנועה ומפעילים את הפליקר). הראש של הפנס הזה מתכוונן ככה שיכול להתאים אם אתם סתם רוצים לתפוס איזו פינה בבקתה ולקרוא ספר. אפשר גם לענוד את הפנס על הצוואר או לחבר לקסדה (במקרה ועושים ויה פרטה).


הפנס הזה מגיע עם 3 סוללות AAA  אבל לפצל יש גם אופציה של סוללה נטענת _#ad ששוקלת 23 גר׳ בלבד (30 אחוז פחות מסוללות רגילות) היא פועלת טוב במיוחד בתנאי קור קשים ומחזיקה יותר זמן בשימוש ממושך.

דגם טיקה 350 של פצל. עמיד, חזק, קל משקל ואמין

סוללה נטענת של פצל - קלה יותר, מחזיקה יותר זמן ואמינה יותר בטמפרטורות נמוכות

ברוב המוחלט של הבקתות מספקים קרוקס לאורחים אבל יש שתי סיבות פשוטות מדוע אני לא מת על הרעיון הזה

1. אלפי אנשים משתמשים בנעליים האלה בכל עונה. מסתובבים איתם אלוהים יודע איפה ומתקלחים איתם. קצת איכסה לדעתי.
2. אם אתם מגיעים קצת מאוחר או יחסית מאוחר - לא בטוח שתמצאו במידה שלכם, בעיקר אם אתם במידות לא שגרתיות

ולכן אני תמיד ממליץ להביא זוג כפכפים כמה שיותר קל או קרוקס. זוג כפכפי האצבע הכי עמיד, חמוד וקל משקל שאני מכיר הוא של חברת MUJI היפנית שלצערי אי אפשר להשיג בארץ או לשלוח אליה (אבל הם קיימים בכל חנות באירופה) הם שוקלים רק 200 גרם לזוג והם מאוד נוחים (בתמונה) אם אתם נקלעים לחנות של מוג׳י אל תהססו לרכוש אותם (אני משתמש בהם כבר שנים)

כפכפים של מוג׳י, קלי משקל וסוגרים את הפינה יפה

מומלץ מאוד להשתמש בשק דחיסה קטן עבור חפצים אישיים שאתם רוצים שיעלו אתכם אל חדר השינה המשותף (דורמיטורי). ברבות מן הבקתות אסור לעלות עם תיקים אל הדורמיטורי - פשוט כי אין מקום. אבל ברוב המקומות מותקנים ווים קטנים בסמוך למיטות או דרגשי השינה שעליהם ניתן לתלות את שק הדחיסה שלכם ובו חפצים אישיים קטנים שאתם לוקחים אתכם - הדרכונים, הכסף, הסמארטפון, המטען (במידה וישנם שקעי טעינה בסמוך), אטמי אוזניים, כיסוי לעיניים, מברשת שיניים ומשחה, קרמים וכו׳. אני ממליץ לרכוש שק דחיסה עמיד למים ואטום _#ad ולשים בו את דברי הערך שלכם בתוך התיק כך גם אם התיק שלכם איננו עמיד למים, במקרה של גשם או סערה כשאתם על המסלול - הדברים שאסור שיירטבו יישארו יבשים ובטוחים.

שק דחיסה 3 ליטר עמיד למים של אוספרי מאיכות טובה

ברוב הבקתות המודרניות היום יש מקלחות אבל נדיר שיוכלו לספק לכם מגבת - מאותה סיבה שבעטייה לא מספקים לכם מצעים - רוב האנשים נשארים רק לילה אחד ועלויות הכביסה והזמן שהיא תיקח הן מעמסה רצינית על הצוותים הקטנים המנהלים את הבקתות. ולכן רצוי מאוד שתביאו אתכם מגבת מיקרופייבר קלת משקל ומתקפלת בקלות. מגבת המיקרופייבר של ריינליף _#ad היא די הסטנדרט בעולם הטרקים והטיולים ולכולם יש אותה. היא, זולה מאוד, סופגת פי-5 יותר מים מהמשקל שלה, מתייבשת סופר-מהר ויכולה לשמש גם כצעיף על השביל כשעוברים במעברי ההרים הגבוהים ויש הרבה רוח וקור - או כשמיכה קלה לשבת איתה על הדק מחוץ לבקתה כשקריר ורוצים לצפות בכוכבים. (אני חסיד גדול של פרטי ציוד עם מספר שימושים רב). אין צורך להביא אתכם את הנרתיק שבו היא מגיעה.

מגבת מיקרופייבר של ריינליף - ניתן לרכוש בהמון צבעים וגדלים. פריט חובה אם אתם רוצים להתקלח אחרי יום טרק מפרך

הפתרון הכי נוח, פשוט, אלגנטי וקל משקל לכל מה שדורש שטיפה וניקיון כשאתם בבקתה וזה כולל גם אתכם וגם את הבגדים שלכם. מדובר בסבון שחתוך לדפים דקים מאוד ומסודרים בתוך קופסא קטנה (שבד״כ מכילה 100 דפים). כל מה שצריך לעשות זה להרטיב במים ומתקבל סבון עדין ונעים שמקציף יפה. דף אחד מספיק לשטיפת ידיים, כ-10-15 דפים יספיקו לכם למקלחת כולל חפיפה (גבר) כ-20 לאישה עם שיער ארוך. ו-5 דפים יספיקו כדי לכבס בכיור בחדר הרחצה של הבקתה את פרטי הלבוש שכדאי לכם לכבס - כלומר שכבת הבסיס שלכם וזוג התחתונים איתם הלכתם. כיוון שהפריטים האלה עשויים מאריג סינטתי ו/או צמר מרינו, הסבון העדין הזה יתאים להם מצויין. אין צורך להשקיע ולקנות דפי כביסה מיוחדים עבור הכביסה (דפים כאלה קיימים, אבל רובם מתאימים יותר למכונות כביסה מאשר לכביסה עדינה ביד).

ישנן לא מעט חברות המייצרות דפי סבון. פומין הם החברה האהובה עליי _#ad הסבונים שלהם איכותיים ומריחים נפלא (יש 4 ריחות ואחד בלי ריח). הם זולים וטובים מרוב המתחרים שלהם.

מה לעשות? תמיד יש את ההוא בדורמיטורי שנוחר ויכול להיות שתהיה גם משפחה קטנה שמטיילת עם תינוק שעלול להתעורר בלילה ולבכות. מומלץ מאוד מאוד להביא אתכם אטמי אוזניים איכותיים וטובים. האלה מהספוג או סיליקון שמשתמשים בהם במטווחים יכולים כמובן לעבוד אבל כל אירופאי מכיר את Quies שהם חברה צרפתית ותיקה מאוד (יותר מ-100 שנה!) שמתמחה, ובכן, בלמנוע מרעשים מטרידים להגיע אל אוזניכם בזמן שאתם רוצים לישון. אטמי האוזניים משעווה שלהם הם שם דבר _#ad והם עובדים פשוט מעולה ומתאימים בצורה מושלמת לכל תנוך כי הם מאמצים את הצורה המדוייקת שלו. אם לא ניסיתם אף פעם אתם הולכים להיות מופתעים מהיעילות. רק רעשים מעל 27 דציבל יצליחו לחדור אותם (ולהשמע בצורה עמומה מאוד מאוד - מתחת לסף ההפרעה). זה מספיק כדי לאפשר לכם שינה עמוקה ונעימה.

האטיקט המקובל בדורמיטורי הוא להשתמש באור האדום של פנסי הראש אם צריך אבל תמיד יש איזה noob או איזה תרח עם פנס של פעם בצורת פרוג׳קטור שמאיר את הדורמיטורי באור יקרות כשהוא נזכר שהוא צריך לחטט בשק הדחיסה שלו כדי למצוא איזה משהו. בנוסף, בחלק ניכר מהבקתות, הדורמיטורי ממוקם בקומה העליונה והחלונות שלו הם בעצם ״חלונות עליית גג״ (ולוקס) שהרבה פעמים אין להם אמצעי הצללה. מה שאומר שאור של ירח מלא עלול להשאיר אתכם ערים וגם יכול להיות שלא בא לכם להתעורר עם אור ראשון אלא למשוך עוד איזו שעת שינה. לכן אני תמיד תמיד לוקח איתי כיסוי עיניים בנוסף לאטמי האוזניים כדי לוודא שאני ישן טוב ללא הפרעות. אני אישית משתמש בכיסוי הזה _#ad שהוא נוח ונעים מאוד ולא לוחץ על העיניים. לישון טוב בטיול זה חשוב.

כן כן, גם אני בתור חסיד של שיטת הטיול אולטראלייט - נהגתי לחתוך את הידית של מברשת השיניים שלי כדי לחסוך גרמים מיותרים שאין שום צורך לשאת. העניין הוא שאין שום צורך להסחב עם שפורפרת משחת השיניים שלכם מחדר האמבטיה. פשוט תקנו את הגרסאות הקטנות והחמודות בטראוול-סייז. _#ad זה יספיק מעל ומעבר לכל הטיול ובטח גם למלון לפני ואחרי. יש להן גם תמיד פקק מתברג, בניגוד לפקק הפתיחה המהירה של הגרסה הביתית - שבאופן ודאי יגרום לכם לפיאסקו משחתי בתוך שקית הניילון המיותרת שבה תשימו את המשחה או בכלל בתוך התיק. (תמיד יש איזה משהו שלוחץ על זה כשלא צריך...) אתם גם, כמובן, כבר לא צריכים לנסר את מברשת השיניים שלכם בזעם כי יש מברשות שיניים זולות מאוד, _#ad קטנות ויעילות עם מגן פלסטי שמתברג לכדי ידית.

משחת שיניים בגרסאת המיני - אין צורך להסחב עם השפורפרת מהבית ולסחוב עשרות גרמים מיותרים בטיול הפקק המתברג ימנע אסונות

פתרון פרקטי, זול קל משקל, לא מלכלך ונוח לצחצוח שיניים בבקתה - מברשת שיניים מתברגת לתוך עצמה

ברוב הבקתות תוכלו לטעון את הסמארטפון שלכם מרשת החשמל של הבקתה. בבקתות מודרניות עם אספקת חשמל טובה, ישנן לפעמים אפילו נקודות חשמל סמוכות לכל מיטה אבל ישנן גם בקתות קטנות ומבודדות שרוב החשמל שלהן מגיע מפאנלים סולאריים והוא מוגבל מאוד ולכן בעלי הבקתה לא יאפשרו טעינה של סמארטפונים או מכשירים אחרים. ישנם גם מצבים שבהם אם ניתן לטעון את הטלפון, זה יהיה רק סביב נקודת חשמל אחת או שתיים וכשהבקתה מלאה, זה אומר שאתם צריכים לחכות לפעמים הרבה זמן בתור כדי לטעון את המכשיר שלכם אם בכלל תספיקו לטעון אותו. אני תמיד יוצא מנקודת הנחה שאצליח להטעין באופן מלא רק בבקתה אחת משלוש. ולכן אני תמיד תמיד מביא איתי מטען נייד ודואג שיהיה טעון לחלוטין במלון לילה לפני הטרק. היום ישנם מטענים יחסית קלי משקל של 20,000mAh שמאפשרים לכם אוטונומיה וראש שקט על המסלול. שווה להשקיע באחד כזה, בעיקר אם את רוב הניווט שלכם אתם עושים בעזרת הסמארטפון. (תמיד תדאגו לכך שלכולם יש את המסלול על המכשירים שלהם ואם אתם מטיילים לבד ולא רוצים לסחוב מפות נייר - מכשיר ספייר כבוי בתיק עם המסלול - חובה!). זכרו שאפליקציות ניווט הן זוללות אנרגיה גדולות ועדיף לשים את המכשירים במצב טיסה אופליין במהלך הניווט (בהנחה שהורדתם את המפות של האיזור מראש) הכניסה והיציאה מאיזורי קליטה (אופייני לטיול בהרים גבוהים) גם גוזל די הרבה אנרגיה מהמכשיר. אל תתקעו בשטח בלי.

לא לשכוח כמובן את הכבלים המתאימים לסמארטפון שלכם. השקעים באירופה (חוץ מבריטניה כמובן) זהים לאלו בארץ. אם אתם מטעינים את המכשיר שלכם שלא ליד המיטה - אל תשכחו לאסוף את המטענים והסוללות לפני שאתם יוצאים! (קורה הרבה יותר ממה שאני מוכן להודות...)

מטען נייד טעינה מהירה של בלקין 20,000 mAh נותן אוטונומיה של כ-75 שעות בשימוש רגיל

להסתובב בבקתה אחרי מקלחת עם מכנסי הטרקים - לא כיף. להסתובב בתחתונים - לא מקובל. להסתובב בגטקעס ארוכים ולא צמודים מדי - סבבה לגמרי. המהדרין שמים מעל גם מכנסיים קצרים / בגד ים מטעמי צניעות. ונשים נוטות להביא את הטייץ הארוכים והמחממים שלהן. אני מאוד אוהב את הגטקעס הזולים והנעימים של fruit of the loom _#ad(כן, האלה מהפרסומות של פעם באמ.טי.וי) הם מחממים מספיק כדי שלא יגרמו לכם לרעדות של קור כשאתם יושבים על הדק בזמן שהשמש שוקעת. כשאתם עייפים אחרי יום הליכה, הגוף שלכם נוטה להתקרר קצת יותר במהירות. גטקעס מחממים בדרך כלל גם מונעים התכווצויות שרירים לא נעימות באמצע הלילה. מומלץ בחום.

גטקעס נעימים ומפנקים של פרוט אוף דה לום