לפני שאתם מתחילים את היום, גשו רגע לשולחן ההתמצאות שניצב מול הבקתה. הנוף שנפרש מכאן לעבר עמק לה שָׁאפְּיוּ (Les Chapieux) הוא פשוט נהדר, ובמרכזו מזדקר ההר המרשים עם השם המכוער מון פּוּרִי (Mont Pourri = ״ההר הרקוב״ בצרפתית).
שימו לב טוב לחלק הזה כי תחילת ההליכה פה היא קריטית: היציאה מהבקתה היא שמאלה, חזק מזרחה, לכיוון קו המתח הגבוה. אם אתם מטיילים בתחילת העונה וסימון השבילים עדיין מכוסה בשלג, פשוט כוונו את עצמכם לעמוד החשמל השני. היזהרו לא להתפתות ללכת בעקבות עקבות בשלג שיורדות ישירות למטה אל העמק (אלו מטיילים שעושים את ה-GR5), ובכל מקרה של ספק - אל תתביישו לשאול את הצוות בבקתה לפני היציאה.
רדו בשביל לכיוון דרום-מזרח תוך חציית פלגי מים קטנים, ואז פנו דרומה לאורך הגדה השמאלית של נחל רָאזָ'ה (Raja) בדרך תחלפו על פני בקתות הרועים של פְּלָאן וָארָארוֹ (Plan Varraro)
בגובה 2,013 מ', המשיכו בירידה עד לבקתות רָאזָ'ה (Chalets de la Raja) בגובה 1,796 מ'. מעט מתחת לבקתות, חצו את הנחל על גשר והמשיכו בשביל מתון עד למקום הנקרא ״הקירות״ (Les Murs)
מנקודה זו ממשיכים על דרך עפר נוחה (דרדרת כבושה) שמתחברת בסופו של דבר לכביש D902
צעדו על הכביש מערבה כקילומטר אחד. שימו לב: כאן אתם צריכים לקבל החלטה אחראית. אם מזג האוויר גרוע, יש ערפל כבד או גשם, אל תמשיכו למסלול הגבוה. במקום זה, הישארו על הכביש ולכו בבטחה עד לבקתת פְּלָאן דֶה לָה לֶה (Refuge du Plan de la Lai) המסלול הראשי הוא אלפיני וקשוח יותר, ועובר בעמק מוצל שבו השלג נמס מאוחר יותר בעונה, ולכן מומלץ לעלות אליו רק במזג אוויר טוב. אם השמש מחייכת אליכם, עזבו את הכביש ועלו בדרך העפר לעבר בקתות החווה לָה פוֹז' (La Fauge) עד לבקתה העליונה בגובה 1,840 מ'. מכאן, ההליכה היא כבר פחות "על שביל מסודר" ויותר "בתוך השטח" לכיוון דרום-מערב. אתם נכנסים ללב העמק נורא ההוד של קוֹמְבּ דֶה לָה נוֹבָה (Combe de la Neuva) הקפידו להישאר בגדה הימנית של הנחל. בהמשך תגיעו לנקודת מפגש עם דרך עפר המגיעה ממעבר קוֹרְמֶה דֶה רוֹזְלֶנְד (Cormet de Roselend) שם תראו מתקן שאיבת מים בגובה 1,999 מ'. (זו הנקודה האחרונה שאפשר לפרוש ממנה אם מזג האוויר מתהפך פתאום). המשיכו לטפס על הגדה הימנית לכיוון דרום-מערב, כאשר קו הרכס המשונן של ״המחט״, אֶגִוּוִי דֶה לָה נוֹבָה
(Aiguille de la Nova) משמש לכם כמגדלור וכנקודת התייחסות בולטת. עלו בשביל במתינות, חצו יובל קטן ועיברו על פני כמה גבעות ומישורים עד שתגיעו מעל שתי בריכות מים קטנות. מפה השביל עוזב את מרכז העמק ומתחיל לטפס אל תוך ה״קירקס״ (Cirque) הטבעי שנוצר בין הפסגות המרשימות: אֶגִוּוִי דוּ גְרָאן פוֹן (Aiguille du Grand Fond) והבקיע של פָּארוֹזָאן (Brèche de Parozan) ופסגת פְּרֶסֶה (Pointe de Presset) השביל הנוח מתחלף בבולדרים וסלעים גדולים שצריך לנוע ביניהם - חפשו היטב את סימני הצבע הצהוב-אדום ואת הרוג'ומים (גלי האבנים). לקראת האוכף העלייה הופכת תלולה יותר עם זיגזגים חדים, ובתחילת הקיץ סביר להניח שתצטרכו לחצות כאן איזורים מכוסי שלג בזהירות רבה.
המאמץ ישתלם כשתגיעו למעבר ההרים קול דוּ גְרָאן פוֹן (Col du Grand Fond)
בגובה 2,671 מ'. זוהי גולת הכותרת של הטרק שלכם וגם הנקודה הכי גבוהה בו - מדובר בחרך צר ברכס שממנו נפתח נוף פנורמי משוגע: במזרח תראו את הצד האיטלקי של המון-בלאן עם ״המחט של פּוֹטְרֶה״ (Aiguille de Peuterey) ובדרום-מערב יתגלה מתחתיכם אגם פְּרֶסֶה (Lac de Presset) כשמעליו מזדקר הסלע המפורסם פְּיֶירָה מֶנְטָה (Pierra Menta) שנחשב לאחד מאתגרי טיפוס הסלעים החשובים בעולם. וברקע -
קרחוני שמורת וָאנוּאָז (Vanoise) מכאן נותר רק לרדת בשביל התלול (בדרדרת או בשלג), להקיף את האגם מצד שמאל ולהתמקם בבקתת פְּרֶסֶה (Refuge de Presset) - אחת הבקתות היותר יפות ומעוצבות באלפים הצרפתיים בגובה 2,514 מ' ללילה בלתי נשכח מול הנוף ומול אוכל סאבוויארדי מנחם וטעים.